≡ תפריט

אין בורא אלא הרוח. ציטוט זה מגיע מהחוקרת הרוחנית סידהרתה גאוטמה, המוכרת לאנשים רבים גם כבודהא (מילולית: המתעורר), ובעצם מסבירה עיקרון יסודי של חיינו. מאז ומתמיד, אנשים תמהו על אלוהים או אפילו על קיומה של נוכחות אלוהית, יוצר או יותר נכון סמכות יוצרת שבסופו של דבר ברא את היקום החומרי ואחראי לקיומנו ולחיינו. אבל אלוהים לא מובן לעתים קרובות. אנשים רבים רואים לעתים קרובות את החיים מתוך תפיסת עולם בעלת אוריינטציה חומרית ומנסים לאחר מכן לדמיין את אלוהים כמשהו חומרי, למשל "אדם/דמות" שהוא, ראשית, למטרותיהם. השכל קשה לתפיסה ושנית, קיים איפשהו "מעל/מתחת" ליקום ה"ידוע" לנו ומשגיח עלינו.

אין בורא אלא הרוח

הכל עולה מהמוח שלך

אולם בסופו של דבר, רעיון זה הוא כשל שנכפה על עצמו, שכן אלוהים אינו דמות אחת המתפקדת אך ורק כבורא כל הקיום. בסופו של דבר, כדי להבין את אלוהים, עלינו להתבונן עמוק בתוכנו ולהתחיל להסתכל שוב על החיים מנקודת מבט לא חומרית. בהקשר זה, אלוהים אינו אדם, אלא רוח, תודעה חובקת כל, כמעט חמקמקה, המייצגת את המקור השלם שלנו, חודרת אליו ונותנת צורה לחיינו. בהקשר זה, אנו בני האדם הם דמותו של אלוהים, שכן אנו עצמנו מודעים ומשתמשים בסמכות החזקה הזו כדי לתת צורה לחיינו. בהקשר זה, כל החיים הם גם תוצר של המוח שלנו. פעולות, אירועי חיים, מצבים שבתורם נבעו מהדמיון המנטלי שלנו והתממשו על ידינו ברמה "חומרית". כל המצאה, כל פעולה, כל אירוע בחיים - למשל הנשיקה הראשונה שלך, מפגש חברים, העבודה הראשונה שלך, דברים שאולי בנית מעץ או חומרים אחרים, אוכל שאתה אוכל, הכל, ממש כל מה שעשית/יצרת אי פעם בחייך נבע מהתודעה שלך. אתה מדמיין משהו, יש לך מחשבה בראש שאתה בהחלט רוצה לממש ואז מכוון את כל המיקוד שלך למחשבה זו, מבצע פעולות מתאימות עד שהמחשבה הופכת למציאות או מומשה על ידי עצמך בחייך. תאר לעצמך שאתה רוצה לערוך מסיבה. ראשית, המחשבה על המסיבה קיימת כרעיון במוחכם שלך. אחר כך אתה מזמין חברים, מכין הכל ובסופו של יום או יום המסיבה אתה חווה את המחשבות הממומשות שלך. יצרת מצב חיים חדש, אתה חווה מצב חדש בחייך, שבהתחלה היה נוכח רק כמחשבה במוחנו שלך.

הבריאה מתאפשרת רק דרך הרוח, דרך התודעה. באותו אופן, בני אדם יכולים ליצור רק בעזרת הדמיון המנטלי שלהם, בעזרת המחשבות, המצבים והפעולות שלהם..!! 

ללא מחשבות, לכן הבריאה לא תתאפשר; ללא מחשבות, שום דבר לא יכול להיווצר, שלא לדבר על מימוש. מחשבות שמקושרות בתורן למצב התודעה שלנו וקובעות את המשך חיינו. בהקשר זה, כל מה שקיים הוא גם ביטוי של תודעה. בין אם אנשים, בעלי חיים, צמחים, הכל, כל מה שאתה יכול לדמיין הוא ביטוי של תודעה. רשת אנרגטית אינסופית, אשר בתורה ניתנת לצורה על ידי רוח יצירתית אינטליגנטית.

אנחנו מה שאנחנו חושבים. כל מה שאנחנו נובע מהמחשבות שלנו. אנחנו יוצרים את העולם עם המחשבות שלנו..!!

כתוצאה מכך, כולנו יוצרים את החיים שלנו, משתמשים במחשבות שלנו כדי ליצור או להרוס חיים. יש לנו רצון חופשי, יכולים לפעול בהגדרה עצמית ובעיקר לבחור בעצמנו באיזה שלב בחיים אנו יוצרים, אילו מחשבות אנו מגשימים, באיזה דרך אנו בוחרים ומעל הכל, במה אנו משתמשים בכוח היצירתי. של המוח שלנו, בין אם אנחנו יוצרים חיים שלווים ואוהבים, ובין אם אנחנו יוצרים חיים כאוטיים ולא הרמוניים. הכל תלוי בכם, באופי הספקטרום המנטלי שלכם ובאוריינטציה של מצב התודעה שלכם. עם זאת בחשבון, הישאר בריא, שמח וחי חיים בהרמוניה.

השאירו תגובה

ביטול תגובה

    • הרדי קרוגר 11. יוני 2020, 14: 20

      תודה על הפוסט המעודד, המעודד והמחזק הזה.

      אני זוכרת כשעלתה בי המחשבה ש"לא תעשה לי צלם" היא לא מצוה אנוכית וכוחנית מאלוהים, אלא תזכורת אוהבת שזו דרך שגויה וקל לקחת כמה שהחיים יכולים להתמודד עם איתו... ידעתי שאלוהים הוא הבורא של כל מה שיש ואם אנסה עכשיו לקחת "חלק" ממנו ולקרוא "זה" אלוהים, אז מה עם כל ה"אחר"?!?!!

      אי אפשר לתת לאלוהים צלם כי אפשר "לראות" את אלוהים נפרד מכלום ומאף אחד... טוב לי להבין, כי מכאן ואילך כבר לא ניסיתי להבין את אלוהים כ"משהו" נפרד, נסתר, מרוחק. ..

      הבנתי, הכל אלוהים... אני יכול לראות אותו בכל... ה"אחד" שמתואר בכל מקום במסורות רוחניות.

      תובנות אלו ודומות לה נתנו לחיי בעיטה אמיתית. והשתניתי, כמעט בצורה מיסטית, קסומה.
      היו לי שלבים דיכאוניים רבים במשך עשרות שנים, ומחשבותיי נסבו לעתים קרובות סביב התאבדות.

      כשהבנתי את אלוהים, גם גיליתי מחדש את כוחן של המחשבות שלי והחלטתי ליצור עולם פנטזיה במקום המחשבות ההרסניות הללו. לפני שאני חושב שטויות, אני מעדיף לחלום בהקיץ על גן העדן שלי...

      בשנים 2014-16 ישבתי לא פעם בבית על הספה שלי ועידן את עולם הפנטזיה שלי... דמיינתי לטייל יחפה לאורך נהר. השמש זורחת ויש לי הרבה זמן... חשבתי על ספרד או פורטוגל...

      כרגע, אני יושב באנדלוסיה... אני גר כאן במיטה למרגלות סיירה נבאדה. אני כאן כבר 3 שנים. אני גר במשאית שלי, בקמפו עם עוד כמה אנשים. לעתים קרובות, כמו בחזון שלי, אני הולך לאורך הנהר הסמוך, השמש זורחת, אני מרגיש כל אבן נחל מתחת לרגלי היחפות וחושב לעצמי... "אאוץ!…
      זה מה שרצית"...

      והתחשק לי. גיליתי "קסם" והרחבתי את עולם הפנטזיה שלי בהתאם...

      מבחינתי הפוסט הנפלא הזה תואם את המציאות... אנחנו יוצרים... תודה לאל...

      תודה רבה על חנפני הנפש הזה...

      הרבה אהבה, מה עוד...!?!!

      תגובה
    הרדי קרוגר 11. יוני 2020, 14: 20

    תודה על הפוסט המעודד, המעודד והמחזק הזה.

    אני זוכרת כשעלתה בי המחשבה ש"לא תעשה לי צלם" היא לא מצוה אנוכית וכוחנית מאלוהים, אלא תזכורת אוהבת שזו דרך שגויה וקל לקחת כמה שהחיים יכולים להתמודד עם איתו... ידעתי שאלוהים הוא הבורא של כל מה שיש ואם אנסה עכשיו לקחת "חלק" ממנו ולקרוא "זה" אלוהים, אז מה עם כל ה"אחר"?!?!!

    אי אפשר לתת לאלוהים צלם כי אפשר "לראות" את אלוהים נפרד מכלום ומאף אחד... טוב לי להבין, כי מכאן ואילך כבר לא ניסיתי להבין את אלוהים כ"משהו" נפרד, נסתר, מרוחק. ..

    הבנתי, הכל אלוהים... אני יכול לראות אותו בכל... ה"אחד" שמתואר בכל מקום במסורות רוחניות.

    תובנות אלו ודומות לה נתנו לחיי בעיטה אמיתית. והשתניתי, כמעט בצורה מיסטית, קסומה.
    היו לי שלבים דיכאוניים רבים במשך עשרות שנים, ומחשבותיי נסבו לעתים קרובות סביב התאבדות.

    כשהבנתי את אלוהים, גם גיליתי מחדש את כוחן של המחשבות שלי והחלטתי ליצור עולם פנטזיה במקום המחשבות ההרסניות הללו. לפני שאני חושב שטויות, אני מעדיף לחלום בהקיץ על גן העדן שלי...

    בשנים 2014-16 ישבתי לא פעם בבית על הספה שלי ועידן את עולם הפנטזיה שלי... דמיינתי לטייל יחפה לאורך נהר. השמש זורחת ויש לי הרבה זמן... חשבתי על ספרד או פורטוגל...

    כרגע, אני יושב באנדלוסיה... אני גר כאן במיטה למרגלות סיירה נבאדה. אני כאן כבר 3 שנים. אני גר במשאית שלי, בקמפו עם עוד כמה אנשים. לעתים קרובות, כמו בחזון שלי, אני הולך לאורך הנהר הסמוך, השמש זורחת, אני מרגיש כל אבן נחל מתחת לרגלי היחפות וחושב לעצמי... "אאוץ!…
    זה מה שרצית"...

    והתחשק לי. גיליתי "קסם" והרחבתי את עולם הפנטזיה שלי בהתאם...

    מבחינתי הפוסט הנפלא הזה תואם את המציאות... אנחנו יוצרים... תודה לאל...

    תודה רבה על חנפני הנפש הזה...

    הרבה אהבה, מה עוד...!?!!

    תגובה
על

כל המציאויות טבועות בעצמו הקדוש של האדם. אתה המקור, הדרך, האמת והחיים. הכל אחד ואחד הוא הכל - הדימוי העצמי הגבוה ביותר!