≡ תפריט
התאבדות

כולם נמצאים במעגל של גלגול נשמות. זֶה מעגל של לידה מחדש אחראי בהקשר זה לעובדה שאנו בני האדם חווים מספר חיים. ייתכן אפילו שלחלק מהאנשים היו אינספור, אפילו מאות, חיים שונים. ככל שאדם נולד מחדש בהקשר זה לעתים קרובות יותר, כך הוא משלו גבוה יותר גיל ההתגלמותלעומת זאת, יש כמובן גם גיל גלגול נמוך, מה שמסביר בתורו את תופעת הנשמות המבוגרות והצעירות. ובכן, בסופו של דבר תהליך הגלגול הזה משרת את ההתפתחות הנפשית והרוחנית שלנו. מהחיים לחיים אנחנו כל הזמן מתפתחים, ממיסים דפוסים קארמתיים, מקבלים השקפות מוסריות חדשות, משיגים רמה גבוהה יותר של תודעה ומנסים, בין אם במודע או שלא במודע, להתגבר על מעגל הגלגול הנשמות (משחק חיים דואליסטי).

גלגול נשמות של עצמו

גלגול - התאבדותכדי לצפות דבר אחד, אין דבר כזה מה שנקרא מוות. כפי שהוזכר מספר פעמים במאמרים שונים, המוות הוא בעצם רק שינוי בתדר, בו הנשמה שלנו, עם כל החוויות שאספה מכל הגלגולים, נכנסת למישור קיום חדש. כאן אוהבים לדבר גם על מה שנקרא להלן (חוק הקוטביות, מלבד הקרקע הראשונית שלנו יש תמיד שני קטבים, 2 הפכים, - העולם הזה/להלן). עם זאת, לעולם הבא אין שום קשר למה שהכנסייה מפיצה לנו. זה לא גן עדן להיכנס ולשכון בו לנצח, מקום שמתקיים מלבד גיהנום כביכול ומקבל את כל הנשמות המטוהרות. החיים שלאחר המוות הרבה יותר בניגוד לעולם החומרי שלנו, עולם לא חומרי/עדין/רוחני, שבתורו מורכב מרמות שונות. בהקשר זה, ישנן רמות נמוכות וגבוהות המרכיבות את החיים שלאחר המוות (לרוב משערים על מספר הרמות, כך שחלקם משוכנעים ב-7 רמות, אחרים ב-13 רמות). אולם ברגע שמת, נשמתו משתלבת באחד מהמישורים הללו. השילוב תלוי בהתפתחות המוסרית או הנפשית של האדם עצמו.

תדר הרטט שלך או רמת ההתפתחות של נשמתך מכריע לחיים נוספים..!! 

אנשים שהם די מגניבים, בקושי יש להם קשר לנשמה שלהם, אולי אפילו יודעים מעט על המקור שלהם, מסווגים ברמה נמוכה יותר מבחינה אנרגטית. אנשים אשר בתורם הם בעלי סטנדרטים מוסריים גבוהים ובעלי הזדהות חזקה עם הנשמה שלהם משולבים ברמות גבוהות יותר.

ההשפעות הקטלניות של התאבדות

התאבדות קטלניתכאשר "מוות" מתרחש, תדר הרטט שלך מהדהד עם רמה מתאימה; אתה נמשך לרמה זו. ככל שהרמה שבה הוא משולב נמוך יותר, כך גדל הסיכוי להיוולד מחדש בהקשר זה. זה מבטיח התפתחות נפשית ורוחנית מהירה יותר. נשמה שאין לה כמעט חוויות גלגול מקבל את ההזדמנות להתבגר מהר יותר. במהלך הזמן הזה אתה יוצר/משפץ את שלך תוכנית נשמה (תוכנית שבה כל חוויות הגלגול נוכחות ומשולבות חוויות עתידיות). לאחר פרק זמן מסוים, אתה מתגלגל שוב לגוף חדש (לאחר הלידה, לגוף הרך הנולד נותנים נשמה) ומשחק החיים מתחיל שוב. אבל מה בעצם קורה אם אתה מתאבד? האם הכל קורה בדיוק באותו אופן או שמא מתרחשות סטיות מסוימות? ובכן, בסופו של דבר נראה שהתאבדות מחזירה אדם מאוד לאחור במחזור הגלגולים. ההשפעות אפילו אדירות. בעיקרו של דבר, התאבדות חוסמת באופן מינימלי את ההתפתחות הרוחנית של האדם עצמו. ברגע שאתם מחליטים מרצונכם החופשי לקחת את החיים שלכם ולמעשה עושים זאת, אתם עוברים שוב את תהליך הגלגול הנשמות, אבל אתם בהתחלה נשארים ברמה האנרגטית המתאימה (אתם נשארים בתדר המקביל). אחד משולב ברמה נמוכה מאוד ונשאר שם במשך תקופה ארוכה. אז בסופו של דבר זרקת את עצמך בחזרה לתהליך של גלגול נשמות ונושאת בתוכך זיהום אנרגטי חזק. בחיים הבאים, בדרך כלל מתעוררות מחלות משניות כתוצאה מהנטל הקארמתי הזה, שעדיין צריך לפתור.

בעיות נפשיות ורוחניות שאנחנו לא יכולים או לא יכולים להתמודד איתן בחיים האלה, אנחנו לוקחים איתנו אוטומטית לחיים הבאים. כל העניין מתרחש אז עד שאנו מזהים + ממיסים את ההסתבכויות הקרמתיות הללו..!!

בהקשר זה, בעיות נפשיות בלתי פתורות מועברות תמיד אל החיים הבאים, בהקשר זה ניתן לייחס את ההתאבדות לקונפליקט פנימי חזק ביותר (אדם שלא למד לכבד את חייהם של אנשים אחרים, למשל, קח את הנטל הזה, את ההשקפה הזו עם כל מי שסביר שייקח איתך לחיים הבאים). בחיים הבאים תהיה לך נטייה הרבה יותר חזקה להתאבד ובעיות נפשיות יתעוררו הרבה יותר מהר. עם זאת, כל זה רק משמש כדי לעמת אותנו עם הבעיות שלנו. חשוב בחיים לזהות ולהמיס את הפצעים הנפשיים של עצמו, רק אז ניתן להבטיח רק עלייה קבועה בתדר הרטט של האדם עצמו. מסיבה זו, אין לקחת את חייך בטרם עת, אלא תמיד לנסות להמשיך, לא משנה כמה קשה נראה המצב הנוכחי.

אחרי שלבים נמוכים תמיד מגיעים שלבים גבוהים, וזו הסיבה שחשוב להתמיד, לא משנה עד כמה המצב שלכם חמור. אחרי כמה שנים תודו לעצמכם על ההתמדה..!!

בכל הנוגע לזה, כל בן אדם עובר שוב ושוב שלבים של שפל, אבל אחרי הזמן יש גם שלב גבוה, תופעה בלתי נמנעת. מסיבה זו חשוב להתמיד. אם תרחיק את עצמך ממחשבה כזו ותמשיך להילחם, אם לא תוותר ותעשה כל שביכולתך כדי להמשיך, אז בסופו של יום תמיד תתוגמל, אין בכך ספק. במובן הזה הישאר בריא, שמח וחי חיים בהרמוניה. 

השאירו תגובה

ביטול תגובה

    • pp 8. יוני 2021, 8: 30

      אני לא מבין למה התאבדות נדחית...אם האדם עובר עכשיו שלבים של גלגול נשמות, ואתה בעצמך כותב שאתה צריך לעבור את המשימות שוב, אחרי ההתאבדות ואתה מזהה עכשיו את הטעויות של מעשיך ב בדיעבד, בעיניי ההתאבדות היא הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות כדי להתמודד עם אותן בעיות ואז לבחור בדרך שבה טעית בחיים האלה...פשוט על ידי זיהוי אירועי החיים האלה...וכשאני מסתכל אחורה. את החיים האלה ולממש בחירות שיכולתי להימנע מהן כבר בהתחלה אם הייתי עוקב אחר הרגשות והאינטואיציה שלי ופשוט הולך לפי רצונותיי, הייתי נחסך מנתיב הסבל, כבר מההתחלה...פשוט דרך המימוש, דרך ביטחון עצמי, להיות מודעת לרצונות ולצרכים שלי...למה המוות יהיה משהו אחר?!...למה לא להשתמש במוות גם במודע, כשהוא בלתי נפרד מהחיים...אני מתכוון לכל מי שעשה כל טעות בתוכנית של משהו שגוי נאלצת לבנות את הדבר בחזרה לשגיאה הבנויה ולתקן את השגיאה ואז להמשיך לבנות שוב כך שזה יעבוד כרצונך.... ואתה כותב בעצמך, ומדגיש שזה בדיוק מה קורה עם התאבדות...רק זה מדורג שלילי.
      ואתה כותב בעצמך, אחרי הנמוך מגיע הגבוה... כן, אבל מה, אם אתה יודע, אחרי הגבוה הזה מגיע הנמוך... אז זה נמוך, תלוי בגבוה... ואם הנמוך נדחף כל כך רחוק, זה יעשה להיות למרות שהגבוה יכול להיות גבוה יותר, אבל גם הנמוך המקביל שאחריו...ולכן כל גבוה הוא גם הנמוך בו זמנית....הסבל....ולכן, הגבוה אינו סיבה לקחת הנמוך יותר לתוך הגבול, רק ואז ליפול עוד יותר עמוק לתוך הצער....איך אתה רוצה ללכת באמצע, אם שפל עמוק יותר פירושו גבוה יותר, שבתורו מוביל לשפל עמוק יותר... וכו' ....האם זה לא הסוף של הנתיב הזה של סבל, החריצים של גבוה ונמוך... כך שהגבוהים והנמוכים האלה ישתטחו כדי להגיע לאמצע.
      והדרך המודעת למוות...התאבדות, כביכול, נותנת לאדם את האפשרות לחוות במודע את המוות ולהחליט על הדרך העתידית.
      לפחות זה הניסיון שלי בחיים, שעשיתי דברים אחרת...להחליט במודע לדרך אחרת, שראו בדיעבד את הדרך הטובה יותר ועכשיו גם הכירו בה...למה ההחלטה המודעת צריכה להיות שם אחרי המוות להיות שונה?!...אני לא יכול לדמיין...התאבדות נראית לי מאוד שימושית כדי לא ללכת בטעות בלי סוף עד עשר, אלא לקבל הזדמנות נוספת לתקן שגיאות מהר ככל האפשר ולהתמודד עם המצב שוב ולוקח את הדרך הנכונה שזיהית בעצמך.
      אחרי הכל, כל דרך חיים היא סוזיה בפני עצמה...כי היא מובילה בהכרח למוות...לא משנה איך אתה חי, זה הורג אותך.
      ובכל זאת ישוע הראה שהוא נותן את חייו...הוא ידע שהוא עומד למות...אבל לא יכול היה שלא ללכת בדרך הזו כדי להישאר בדרך האמת.
      ואתה מניח גן עדן וגיהנום, למרות שהמושפלים והנסערים הם רק מטפורות גם לדברים האלה...השווה בין תדר גבוה לגן עדן זה ברור...ואם אתה מכוון לתדר גבוה, זה אותו דבר כמו לשבח גן עדן

      תגובה
    pp 8. יוני 2021, 8: 30

    אני לא מבין למה התאבדות נדחית...אם האדם עובר עכשיו שלבים של גלגול נשמות, ואתה בעצמך כותב שאתה צריך לעבור את המשימות שוב, אחרי ההתאבדות ואתה מזהה עכשיו את הטעויות של מעשיך ב בדיעבד, בעיניי ההתאבדות היא הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות כדי להתמודד עם אותן בעיות ואז לבחור בדרך שבה טעית בחיים האלה...פשוט על ידי זיהוי אירועי החיים האלה...וכשאני מסתכל אחורה. את החיים האלה ולממש בחירות שיכולתי להימנע מהן כבר בהתחלה אם הייתי עוקב אחר הרגשות והאינטואיציה שלי ופשוט הולך לפי רצונותיי, הייתי נחסך מנתיב הסבל, כבר מההתחלה...פשוט דרך המימוש, דרך ביטחון עצמי, להיות מודעת לרצונות ולצרכים שלי...למה המוות יהיה משהו אחר?!...למה לא להשתמש במוות גם במודע, כשהוא בלתי נפרד מהחיים...אני מתכוון לכל מי שעשה כל טעות בתוכנית של משהו שגוי נאלצת לבנות את הדבר בחזרה לשגיאה הבנויה ולתקן את השגיאה ואז להמשיך לבנות שוב כך שזה יעבוד כרצונך.... ואתה כותב בעצמך, ומדגיש שזה בדיוק מה קורה עם התאבדות...רק זה מדורג שלילי.
    ואתה כותב בעצמך, אחרי הנמוך מגיע הגבוה... כן, אבל מה, אם אתה יודע, אחרי הגבוה הזה מגיע הנמוך... אז זה נמוך, תלוי בגבוה... ואם הנמוך נדחף כל כך רחוק, זה יעשה להיות למרות שהגבוה יכול להיות גבוה יותר, אבל גם הנמוך המקביל שאחריו...ולכן כל גבוה הוא גם הנמוך בו זמנית....הסבל....ולכן, הגבוה אינו סיבה לקחת הנמוך יותר לתוך הגבול, רק ואז ליפול עוד יותר עמוק לתוך הצער....איך אתה רוצה ללכת באמצע, אם שפל עמוק יותר פירושו גבוה יותר, שבתורו מוביל לשפל עמוק יותר... וכו' ....האם זה לא הסוף של הנתיב הזה של סבל, החריצים של גבוה ונמוך... כך שהגבוהים והנמוכים האלה ישתטחו כדי להגיע לאמצע.
    והדרך המודעת למוות...התאבדות, כביכול, נותנת לאדם את האפשרות לחוות במודע את המוות ולהחליט על הדרך העתידית.
    לפחות זה הניסיון שלי בחיים, שעשיתי דברים אחרת...להחליט במודע לדרך אחרת, שראו בדיעבד את הדרך הטובה יותר ועכשיו גם הכירו בה...למה ההחלטה המודעת צריכה להיות שם אחרי המוות להיות שונה?!...אני לא יכול לדמיין...התאבדות נראית לי מאוד שימושית כדי לא ללכת בטעות בלי סוף עד עשר, אלא לקבל הזדמנות נוספת לתקן שגיאות מהר ככל האפשר ולהתמודד עם המצב שוב ולוקח את הדרך הנכונה שזיהית בעצמך.
    אחרי הכל, כל דרך חיים היא סוזיה בפני עצמה...כי היא מובילה בהכרח למוות...לא משנה איך אתה חי, זה הורג אותך.
    ובכל זאת ישוע הראה שהוא נותן את חייו...הוא ידע שהוא עומד למות...אבל לא יכול היה שלא ללכת בדרך הזו כדי להישאר בדרך האמת.
    ואתה מניח גן עדן וגיהנום, למרות שהמושפלים והנסערים הם רק מטפורות גם לדברים האלה...השווה בין תדר גבוה לגן עדן זה ברור...ואם אתה מכוון לתדר גבוה, זה אותו דבר כמו לשבח גן עדן

    תגובה
על

כל המציאויות טבועות בעצמו הקדוש של האדם. אתה המקור, הדרך, האמת והחיים. הכל אחד ואחד הוא הכל - הדימוי העצמי הגבוה ביותר!